פסק-דין בתיק ת"א 5638-04

1.         זהו פסק דין בתביעה ותביעה שכנגד על רקע הסכם הפצה במסגרתו סיפק התובע לנתבעת שירותי הפצה של מוצרי מזון.

בתביעה העיקרית תובע התובע מהנתבעת סך של  405,099 ש"ח בטענה כי הנתבעת ביטלה את הסכם ההפצה שנכרת בין הצדדים, באופן חד צדדי , שלא בתום לב ובכך הפרה הפרה בוטה את הסכם ההפצה וגרמה לתובע נזקים.

            במסגרת התביעה שכנגד תובעת הנתבעת מהתובע סך של 10,299 ש"ח בגין יתרת חובו של התובע לנתבעת  על פי הסכם ההפצה.

            טענות התובע בתמצית

2.         ביום 20.6.02  התקשרו הצדדים בהסכם הפצה (ת/1 לתצהיר התובע - להלן:" הסכם ההפצה"), במסגרתו נקבע כי התובע ייתן לנתבעת שירותי הפצה של מוצרי מזון קפואים ומצוננים.

            בהסכם ההפצה נקבע כי תוקף ההסכם לשנתיים ממועד חתימתו.

            בהסכם ההפצה הוגדרו מספר סוגי לקוחות כדלקמן:

            לקוחות מפיץ - לקוחות אשר אינם רשתות שיווק ולקוחות ישירים ואשר המפיץ יספק לגביהם לחברה את מלוא שירותי ההפצה וכן ישווק להם את המוצרים על פי חשבונית מס שלו ועל אחריותו.

            רשתות שיווק - סניפי רשתות השיווק הכלולים בנקודות המכירה וכן כל לקוח אחר אשר יוגדר מעת לעת על ידי החברה באמצעות הודעה בכתב למפיץ כרשת שיווק. לגבי רשתות השיווק, יספק המפיץ שירותי הובלה בלבד, כאשר ההתחשבנות לגביהם (קרי: הוצאת החשבוניות והתשלום), תיעשה באופן ישיר בין החברה לרשת השיווק והאחריות לאי גביית חובות תחול על החברה.

            לקוחות ישירים - לקוחות מתוך נקודות המכירה אשר יוגדרו מעת לעת באמצעות מתן הודעה בכתב על כך מהחברה למפיץ, כלקוח ישיר. לגבי הלקוח הישיר, הרי שהמפיץ יספק לגביו את מלוא שירותי ההפצה אולם האחריות בכל מקרה של אי גביית החוב, תחול על החברה (למעט לגבי עמלת הפצה אשר תנוכה מחשבון המפיץ) וההתחשבנות תיעשה אף היא באופן ישיר בין החברה ללקוח הישיר בסיוע המפיץ.

(סעיף 1.7 להסכם ).

3.         בטרם החל לעבוד בנתבעת ולצורך עבודתו זו רכש התובע מכספו משאית קירור. כמו כן נדרש התובע להעמיד לטובת הנתבעת ערבות בנקאית על סך של 50,000 ש"ח כנגד "אובליגו" (אשראי) של 100,000 ש"ח.

4.         לטענת התובע, על פי נהלי העבודה בנתבעת וההסכם בין הצדדים, הגיע התובע בכל בוקר למחסני הנתבעת על מנת למשוך סחורה אשר הוזמנה יום קודם לכן על ידי הלקוחות וכנגד כל משיכות התובע הוציאה הנתבעת לתובע תעודת משלוח עליה נדרש התובע לחתום.

            התובע חויב בספרי החברה בהתאם לתעודות המשלוח שהוצאו על שמו ללא קשר לסיווג הלקוח אליו הופצה הסחורה.

5.         חודשיים לאחר תחילת העבודה נדרש התובע על ידי הנתבעת להמציא ערבות נוספת על סך של כ - 20,000 ש"ח כנגד התחייבות החברה להעביר תחת תחום הפצתו לקוח ישיר גדול ומספר חודשים לאחר מכן, נדרש להפקיד שיק ביטחון נוסף על סך של כ - 30,000 ש"ח.

6.         בחודש יולי 2003 או בסמוך לו החלה הנתבעת בהליכים של "רה-אירגון" וצירופה לחברת אסם סחר בע"מ אולם נאמר לו כי מקומו בחברה מובטח.

7.         ביום 25.11.03 קיבל התובע מכתב מהנתבעת ובו הודעה על חריגה ממסגרת אשראי ודרישה לכסות את החריגה בתוך 3 ימים.

            בעת קבלת המכתב היתה חריגה בחשבון האשראי של התובע על סך 146,173 ש"ח אולם חשבונו של התובע בנתבעת היה בחריגה ממסגרת אשראי לאורך כל תקופת עבודתו של התובע ואף לעיתים רבות בחריגה גבוהה יותר.

            התובע וחמו, מר אהרון כהן התקשרו עוד באותו יום למר גולדברג מטעם הנתבעת והודיעו לו על הסכמתם המיידית להמציא לנתבעת כל ערבות שתידרש, מבלי להודות בחוב הנטען ואף ביקשו להסדיר את עניין קווי החלוקה אשר הובטחו לתובע.